מי אנחנו.jpg

Who Are we?

בית הספר "השלום" לילדי פליטים באי לסבוס הוא פרי שיתוף פעולה של בוגרי תנועת השומר הצעיר ותנועת אג'יאל. אנו מחנכים ומחנכות, מורים ומורות, יהודים וערבים. גדלנו והתחנכנו בתנועות הנוער בישראל, ולמדנו שלכל אחד מאיתנו יש אחריות על החברה שבה אנחנו גדלים ועל העולם שאנחנו חלק ממנו. 

​תנועת אג'יאל – أجيال היא תנועת נוער ערבית ישראלית המבססת את הפדגוגיה שלה על אמונה באדם ובחירה בדרך החינוך הבלתי פורמלי להנחלת ערכיה. תנועת אג'יאל רואה בחינוך כלי מרכזי להבטחת ניידות חברתית ודרך מרכזית לקידום ופיתוח החברה הערבית בישראל. אג'יאל היא תנועה אחות של תנועת השומר הצעיר ופועלת כחטיבה הערבית בתוכה.

​תנועת הבוגרים של השומר הצעיר היא תנועה חינוכית-חברתית המונה כיום מאות חברים, שפרוסים בעשרות נקודות ברחבי הארץ. התנועה מורכבת מקיבוצי מחנכים הפועלים למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ודמוקרטית. חברי התנועה הם מחנכים ופעילים חברתיים השואפים להגשים אורח חיים שיתופי ורואים בשוויון ערך האדם בסיס לחיים, בהם יכול כל אדם לבטא את עצמו מתוך מחויבות לרווחתו של הזולת.

ההובלה, החלימה ועיצוב בית הספר קורים בשותפות עם מנהיגים ומנהיגות מקהילות הפליטים במחנות. אותם אנשים שלמרות המציאות הבלתי אפשרית, בוחרים ובוחרות להאמין שהעולם יכול להיראות אחרת ממה שהוא היום, שחיים בשלום הם אפשריים ושיתוף פעולה בין אנשים ונשים מתרבויות, מדינות ורקעים שונים הוא האפשרות היחידה לעתיד אחר, טוב יותר. אנשים הרואים את עצמם כמחנכים ומחנכות לדור העתיד שיוביל את השינוי.

 

Why Us?

כבר בימיו הראשונים, כשבית הספר היה רק שתי מכולות אדומות קטנות  אשר הוסבו לכיתות לימוד, התחילה להתעצב השותפות האנושית שמלווה אותו עד היום. בבסיס השותפות הזו נמצאת האמונה שעלינו לעבוד עם האנשים ולא בשביל האנשים. 
לחצו למידע נוסף על הפעילות שלנו

עוד לפני שהיו מורים בבית הספר, והרבה לפני שהיו בו תלמידים, היו אלו יאסין מתוניסיה, ג'אפר ממצרים, אבו סמיר ומוחמד מסוריה ויאסין ממרוקו, שהגיעו ממחנה הפליטים והפכו את השטח שעליו עמד בית הספר לסמל של סולידריות בין עמים. מאז ועד היום עבר בית הספר לשלום כמו לפיד בין אלפי נפשות שבנו, לימדו וחינכו בבית הספר.

בית הספר שייך לכל אותם אנשים שלאחר מסע ארוך כפליטים, בעודם בורחים מרדיפות ומדיכוי, ביקשו להיות חלק ממקום שבו בני אדם יוצרים מערכות יחסים חדשות בין עמים וקבוצות. ​מחסור, כאב ותסכול יכולים להפוך במהירות לשנאת האחר.

 

ההמתנה הריקה והאינסופית שהיא שגרת יומם של הפליטים, בשילוב עם תנאי החיים הקשים במחנות יוצרים את התנאים לצמיחה של גזענות ומאבק בין מדוכאים. זאת הייתה הסיבה שבחרנו להקים את בית הספר הבין-לאומי לשלום.

העשייה שלנו כאזרחי מדינת ישראל עם פליטי מדינות ערב והאגן הפרסי מייצרת אינסוף מפגשים ושיחות עם התלמידים, עם המורים ועם הורי בית הספר. כולנו שמענו סיפורים זה על זה מאז שנולדנו ומעולם לא נפגשנו פנים אל פנים. עבורנו כישראלים בית הספר מייצר הזדמנות למפגשים עם אנשים שמעולם לא היינו פוגשים במצב אחר.

 

ישראל היא סמל לאויב במדינות כמו איראן, אפגניסטן, סוריה ועיראק, וגם אצלנו האיום החיצוני המתמיד – יוצר ניכור בין בני האדם. אבל מה קורה כשאנשים פוגשים אנשים? כשעיניים ישראליות פוגשות עיניים סוריות או איראניות?

בשנת 2017, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה החלטנו לצאת יחד, יהודים וערבים מישראל, ולעשות מעשה. מה שהתחיל כקמפיין גיוס כספים שנועד להבטיח שלושה חודשי פעילות הפך לאחד מבתי הספר הגדולים ביותר לילדי פליטים באי לסבוס, למעלה מ-5,000 תלמידים ותלמידות עברו בשעריו ב 4 השנים האחרונות.

 

לאחר חודשי הקמה מאתגרים מצאנו את עצמנו בהרפתקה שקיבלה חיים משלה, ולקחה אותנו לדרכים מעוררות תקווה ואופטימיות, שרבים מאיתנו לא חשבו שנתגלגל אליהן.

תמונת רקע1.jpg

כך אמר סאלם, מורה בבית הספר באחת מפגישות המורים הראשונות:

״עזבו אתכם ממתמטיקה והיסטוריה , הם חשובים, אבל אותם תמיד יהיה מי שילמד את הילדים האלו בהמשך חייהם. הדבר הכי חשוב בבית הספר הוא שאנחנו נהיה מורים של שלום . מורים של שלום זה מצרך נדיר בימינו. יהודים, מוסלמים ונוצרים שעובדים יחד. סורים, ישראלים, איראנים, אפגנים וקונגולזים שמחנכים יחד. אנשים בהירי עור ואנשים כהי עור שמניחים את השונה בצד ומחפשים את המשותף. התפקיד שלנו בעולם הוא ללמד את הילדים האלו שלום.״

Follow us on:

 

  • Facebook
  • Grey Instagram Icon
  • Twitter
  • LinkedIn

Donate Us

 

עזרו לנו לעזור להם